פרק ה' לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, בין היתר, דן ומסדיר את נושא פירוק שיתוף במקרקעין משותפים- קרקע במושעא.
שותפות במקרקעין פירושה שותפות בכל גרגיר וגרגיר שבמקרקעין.
סעיף 37 לחוק המקרקעין קובע את העיקרון לפיו זכותו של שותף במקרקעין לתבוע את פירוק השיתוף בכל עת וזאת במטרה למנוי קיפאון בפיתוח מקרקעין כאשר המשך פיצול הבעלות במקרקעין מכביד על סחירותם של המקרקעין ועל פיתוחם. רציונל נוסף העומד בבסיס סעיף זה הינו לצמצם אינטרקציות של ריבים ומדנים בין שותפים ולבכר את זכות הקניין של בעלי הזכויות במקרקעין.
איך מתבצע פירוק שיתוף במקרקעין?
פירוק שיתוף במקרקעין יכול שיעשה על פי הסכם או צו של בית משפט, בדרך של חלוקה בעין (עם או בלי תשלומי איזון), בדרך של מכירה או דרך הפיכה לבית משותף, כאשר העדיפות הראשונה הינה להורות על חלוקה בעין של המקרקעין, ככל שניתן, גם אם הדבר כרוך במתן בקביעת תשלומי איזון בין השותפים למקרקעין.
לפירוק שיתוף בדרך של חלוקה בעין זיקה ישירה להוראות חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, שכן כל חלוקה בעין חייבת להיעשות בהתאם לדיני התכנון והבנייה. בעניין זה קובע סעיף 143 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, כי לא תירשם חלוקת קרקע בפנקסי המקרקעין אלא עפ"י תשריט שאושר על פי הוראות חוק התכנון והבנייה ולא יינתן פסק דין לחלוקת קרקע בין בעליה המשותפים אלא על פי תשריט מאושר עפ"י הוראות חוק התכנון והבנייה.
במסגרת הליך פירוק שיתוף ואישור מתווה חלוקת המקרקעין בין שותפיו, על בית המשפט להתייחס הן לשיקולים קניינים והן לשיקולים תכנוניים ולקבל את אישור מוסדות התכנון קודם למתן פסק דין המאשר פירוק שיתוף בדרך של חלוקה בעין. בסעיף 43 לחוק המקרקעין, נקבע כי בהליך פירוק השיתוף בית המשפט יתחשב ככל האפשר גם במשאלות השותפים.
משרד עו"ד מנוסה היא הבחירה הנכונה
למשרדנו המתמחה בדיני המקרקעין ובדיני התכנון והבנייה ניסיון עשיר בליווי וניהול תיקי פירוק שיתוף מורכבים הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי.
